במאמר זה, נתבונן על השפעות חיוביות של אכילת בשר על איכות הסביבה. גם אוהבי בשר ואנשים שאוכלים בשר בידיעה שהוא בריא ומזין לגופם, דואגים מדי פעם לגבי ההשפעות הסביבתיות של צריכת בשר על העולם שלנו. הנרטיב הדומיננטי בשנים האחרונות הוא שצריכת בשר מזיקה לסביבה, ושאנחנו צריכים להגביל את צריכת הבשר שלנו. אבל כפי שנראה במאמר, הפסקת צריכת הבשר היא אינה התשובה.
חיות משק הן חלק אינטגרלי במערכת מזון יציבה ובריאה. למעשה, אם מגדלים אותן נכון, פרות יכולות להשביח אדמות ברמה נמוכה ולהשפיע באופן חיובי על שינויי האקלים. בואו נחקור את הנרטיב שאומר שצריכת בשר מזיקה לסביבה, נוסיף את החתיכות החסרות בו, ונראה איך החיות הללו הן פקטור משמעותי במערכת אקולוגית יציבה. נתחיל בלפרק לגורמים את כל הנושאים הקשורים בבשר וסביבה, הראשון, מים.
המיתוס: פרות צורכות יותר מידי מים
נושא המים הוא נושא מרכזי כשמדובר בהשפעתה של צריכת בשר על הסביבה. לדוגמה, על פי הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum) פרה צורכת כ15,000 ליטר מים בכדי להפיק קילוגרם בודד של אוכל – הרבה יותר מירקות ופירות. (1) אך למעשה, הנתון שהושמט במאמר הוא ש-94% מהמים שהפרה צורכת הם מי גשם, או "מים ירוקים" (מים המגיעים מנהרות, נחלים, קרחונים וכו'). (2) מעבר לכך, 90% מהמים שפרות צורכות חוזרים לאדמה בצורת שתן וצואה, שניהם מדשנים טבעיים מעולים שמשמרים את האדמה וגורמים לה להיות פוריה יותר.
נימוק נוסף המכניס את צריכת המים למשוואה, הוא שהגידול החקלאי לייצור מזון לחיות משק גם הוא מצריך כמות מים מרובה. אך כשמדובר בחיות מרעה הניזונות מעשב, זה כלל לא המצב. הפרות ניזונות משדות ירוקים המושקים ע"י גשמים וגדלים בצורה טבעית. אבל גם אם ניקח בחשבון בקר קונבנציונאלי שמקבל את המזון שלו ממוצרים חקלאיים, חלק גדול מהמזון הוא תוצרי לוואי של גידולים חקלאיים לצריכתם של בני אדם. אותה כמות מזון הייתה מיוצרת בלאו הכי, השאריות פשוט היו "נזרקות לפח".
המיתוס: חיות מרעה תופסות יותר מידי שטח
הטענה שפרות תופסות שטח שהיה יכול להיות מנוצל לגידולים חקלאיים, גם היא לא מאוד מדוייקת. רוב האדמות עליהן פרות רועות מסולעות מידי לגידולים חקלאים. רוב האנרגיה הקלורית בצמחים שגדלים במקומות הללו נמצאת בתוך תאית הצמח. תאית הצמח (או צלולוזה, Cellulose) היא בלתי ניתנת לעיכול אצל בני אדם ורוב היונקים האחרים, אך חיות כמו פרות, כבשים ומעלי גירה אחרים מסוגלות לעכל אותה. דבר ההופך את מאגרי האנרגיה הסולרית הזו לזמינים דרך צריכת מוצרים מהחי האוכל אותה.
פרות פולטות מתאן (גז)
פרות מייצרות, פולטות ומגהקות מתאן בזמן תהליך התססת תאית הצמח בקיבתן הנעשה בכדי להפוך אותו לחומצות שומן. מתאן הוא גז חממה הדומה לפחמן דו חמצני הנפלט מכלי רכב ותעשיות שונות. אך בניגוד לפחמן דו חמצני, מתאן ביוגני מתפרק באטמוספרה בקצב מהיר. (3)
כפי שהחוקר פרנק מיטלוהנר מסביר, מתאן המיוצר על ידי פרות הוא חלק ממחזור פחמן טבעי ויש לנתח אותו בצורה שונה מהצורה בה אנו מנתחים גזי חממה הנפלטים לאטמוספרה בעת שריפת דלק. (4) (5) פרות ניזונות מעשב, צורה של פחמן. הבקטריה בקיבתן מתסיסה את הדשא ומתאן נשרף כתוצר לוואי של תהליך העיכול. לאחר 10 שנים, מתאן מתפרק חזרה למים ופחמן דו חמצני חוזר לאדמה בהליך פוטוסינתזה. המחזור חוזר על עצמו.
למרות שמתאן הנפלט מדלקים מאובנים ומאורגניזמים חיים כמו פרות זהים מבחינה כימית, השפעתם על ההתחממות שונה. פרות משתמשות במולקולות שכבר נמצאות באטמוספרה וממחזרות אותן. פחמן הנפלט משריפת דלק מאובנים הוא פחמן המיוצר בתהליך השריפה ואינו חלק ממחזור הפחמן הטבעי. דיווח משותף של הFAO (ארגון המזון והחקלאות של האו"ם) ושל הIAEA (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית) חשף שעד 2003, האמינו באופן שגוי שרמות המתאן באטמוספרה קשורות לעליית כמות גידולי חיות המשק/המרעה. בדיווח נמצא כי אין קשר בין השניים. (6)
דו"ח של נאס"א מ2018 הראה שרמת המתאן באטמוספרה נמצאת בעלייה חדה מ2006, וייחס את העלייה לפליטות מהנפקת נפט ופעילות של מיקרובים בשדות אורז וביצות, לא לבעלי חיים. (7)
מדשנים מהחי מול מדשנים כימיים
אדמה זקוקה לחומרים מזינים בכדי להיות פורייה ויציבה. אותם רכיבים תזונתיים מגיעים מהפרשותיהן של חיות מרעה או לחילופין מדשנים כימיים, שרובם הם מוצרים מתעשיית הנפט. מדשנים מהחי הם ברי-קיימא (יכולים להמשיך להתקיים לאורך זמן), ומזיקים לסביבה פחות ממדשנים כימיים. (8) אחת הבעיות הגדולות ביותר של דשנים כימיים, היא שהם מייצרים נגר שמזהם את האוקיינוסים ואת דרכי המים שלנו. ב2008 מדענים זיהו מעל 400 אזורים היפוקסיים (מחוסרי חמצן) ברחבי העולם. מדובר בגופי מים שזוהמו רבות על ידי נגר חקלאי ופסולת תעשייתית.
האשמים הגדולים ביותר הם דשנים כימיים כמו חנקן וזרחן. נוכחותם של הכימיקלים מייצרת פריחה של אצות המדללות את רמת החמצן במים עד רמה בה גוף המים כבר לא מסוגל לתמוך בהתפתחות חיים מתחת למים. (9) באזור בו נהר המיסיספי נפגש עם מפרץ מקסיקו יש מעל ל8,500 מיל רבועים (יותר מ13,600 קילומטר) של אזור מת שהרס את תעשיית החסילונים ומדלל את כמות הדגים.
גידול בקר למען בריאות האדמה
השימוש בבעלי חיים בכדי להחיות את האדמה נעשה חשוב עוד יותר כשאנו בוחנים את המצב הנוכחי של בריאות האדמה שלנו והצפי העתידי שלה. כשליש מסך הקרקעות החקלאיות הושחתו. אם נמשיך להשתמש באדמותינו בצורה לא נכונה בשיעורים הנוכחיים, הקרקע העליונה הניתנת לעיבוד בעולם תעלם לחלוטין בעוד 60 שנים. (10) (11) בכדי שקרקע תהיה בריאה, היא צריכה להיות מדושנת על ידי הפרשות ובקטריה מבעלי חיים. בנוסף לתמיכה במיקרוביום (אוכלוסיית האורגניזמים) הנמצא באדמה, פרות מסייעות לקרקע לאגור לחות ומזינות את השטח במגוון מיקרובים. חלק גדול מהקרקע האמריקאית התפתחה דרך מערכת היחסים הסימביוטית הזו בין מעלי גירה (ביזון, בארה"ב ספציפית) לבין האדמה.
עלויות סביבתיות משניות
בכדי לנהל דיון על ההשפעה של צריכת מזון על איכות הסביבה, צריך לכלול עלויות סביבתיות משניות. לדוגמה, מחקר שנערך על 60,000 משקי בית ביפן מעלה כי המשקים עם טביעות הפחמן הגבוהות ביותר ניזונו מדגים, ירקות, אלכוהול, מזונות מתוקים ואכלו בחוץ לעיתים תכופות יותר. הוכח שההשפעה של אכילת בשר זעומה ביחס לאכילת ג'אנק פוד ואכילה בחוץ. (12) מחבר המחקר כותב, "אם נחשוב על מס פחמן, אולי יהיה חכם יותר להתמקד בממתקים ואלכוהול אם אנחנו רוצים מערכת פרוגרסיבית".
המיתוס הצמחוני
בכדי לסכם את הדיון סביב ההשפעה החיובית של צריכת בשר על הסביבה, הנה קטע שתירגמתי מתוך "המיתוס הצמחוני: מזון, צדק וקיימות" מאת לייר קית:
"אז הנה חקלאות ללא בעלי חיים, התזונה הצמחית שאמורה להיות כל כך מעודדת חיים ואתית. ראשית, קחו פיסת אדמה ממישהו אחר, כי ההיסטוריה של החקלאות היא ההיסטוריה של האימפריאליזם. לאחר מכן גרשו או שרפו את כל החיים בו: העצים, העשבים, האדמות והביצות. זה כולל את כל היצורים, הגדולים עד הקטנים: הביזונים, הזאבים והציפורים. קומץ קטנטן של מינים – עכברים וארבה יסתדרו, אבל כל השאר, חייבים ללכת.
עכשיו שתלו את הגידול השנתי הנבחר שלכם, הדגנים והשעועית שלכם יסתדרו תחילה, ויחיו מהחומר האורגני שנוצר על ידי היער או הערבה שמתים כעת. אבל כמו כל חיה מורעבת, האדמה תאכל את הרזרבות שלה, עד שלא ישאר כלום, שום חומר אורגני ושום פעילות ביולוגית.
כאשר התשואות שלכם ואספקת המזון שלכם מתחילות להידלל, יש לכם שתי אפשרויות. השתלטו על פיסת אדמה נוספת והתחילו מחדש או השתמשו במעט דשן. מכיוון שהספרים מצביעים על כך שמוצרים מהחי הם בעיתיים מטבעם ואינם ברי קיימא, אינכם יכולים להשתמש בצואה של בעלי חיים או תערובות של עצמות ודם. אז אתם משתמשים בחנקן המגיע מדלק מאובנים.
האם אני צריך להוסיף שאתם לא יכולים לייצר את החנקן בעצמכם, שהייצור שלו הוא סיוט אקולוגי ושיום אחד יגמרו הנפט והגז?
הזרחן שלכם יצטרך להיות מופק מסלעים. יש סיבה לתדמית הפופולרית המשווה בין עבודת פרך בכלא לחיתוך אבנים. איך תכרו אותו, תטחנו אותו או תשנעו אותו ללא דלק מאובנים, תוך שימוש בשרירים אנושיים בלבד וללא שימוש בעבדות?
עבור האשלגן שלכם, אתם תאספו אפר עץ, תנסו כמה גידולי כיסוי ותקוו לטוב. בינתיים, האדמה הופכת לאבק, חוסמת את הנהרות ומתפזרת על פני היבשת. בשנת 1934, כל החוף המזרחי היה מכוסה בערפל עבה בצבע חום. שכבת האדמה העליונה של אוקלהומה שנחרשה בכדי להפיק כותנה וחיטה, נסחפה כרוח רפאים זועמת וכיסתה את כל הערים המזרחיות והרחק מהן, את האוניות הנמצאות מאות קילומטרים בים, מחווה אחרונה הולמת לכלכלת המיצוי של המתורבתים.
כאן מסתיימת החקלאות, במוות. העצים, העשבים, הציפורים והבהמות נעלמו, ושכבת האדמה העליונה יחד איתם. כמות גדולה יותר של אותו דבר, היא לא פתרון." (עמוד 44 בספר)
מסקנות
כאשר אנחנו משקיעים זמן בלקרוא את העדויות הזמינות הקשורות לבשר ואיכות הסביבה, מתגלה סיפור מורכב. כן, ייצור בשר, במיוחד בצורה תעשייתית מצריכה משאבים כמו מים, אדמה ונפט. כן פרות פולטות גזי חממה. אבל אנו חייבים להכניס את הגורמים הללו למשוואה רחבה יותר הבוחנת את ההשפעה הכוללת של גידול בשר על איכות הסביבה. בהתחשב בנסיבות, ייצור בשר, במיוחד מפרות, אחראי על אחוז קטן של פליטת גזי חממה ונותן לנו שפע של מוצרים עם חומרים מזינים שמאכלים מהצומח פשוט לא יכולים לספק לנו. כשאנחנו מסתכלים על חקלאות באופן ספציפי, אנחנו רואים שפרות הן חלק אינטגרלי במערכת המזון שלנו ולאדמה שלנו. האדמה זקוקה למעלי גירה בכדי להתפתח ולשקם את עצמה. תחום המזון הוא תחום מורכב, לירקות ופירות יש את טביעת הרגליים הגדולה יותר פר קלוריה כשמדובר במים ובאנרגיה. מוצרים מהחי כמו בשר, מוצרי חלב וחיות ים פולטים יותר גזי חממה פר קלוריה. אבל יש דרך לצאת מהביצה הזו אם יש לך את האמצעים והרצון ללכת בה, על אף שהוא יותר יקר מבשר רגיל, אם אתה רוצה לאכול בשר בצורה המועילה ביותר לסביבה, בשר מחיות מרעה הוא התשובה.
