כשאתם הופכים אריזה של מוצר בסופר ואחד המרכיבים הוא שמן או שומן צמחי, ברוב המוחלט של המקרים לא מדובר על שמן זית או קוקוס, מדובר על שמן שמופק מזרעים/קטניות בהליך תעשייתי אינטנסיבי ורב שלבים. השמנים הצמחיים הפופולריים ביותר בתעשיית המזון העולמית הם: שמן סויה, שמן תירס, שמן חמניות ושמן קנולה. 

לפני שאנחנו נכנסים לעומק הנושא, כמה עובדות חשובות:

• באמריקה, מספר מקרי המחלות הדלקתיות כגון: מחלות לב, אסתמה, סרטן וסוכרת עלו ב- 700% מאז 1935.
• כיום 6 מתוך 10 אמריקאים סובלים ממחלה דלקתית כרונית (1). 
• מחלות לב הן הגורם מספר 1 לתמותה בעולם.
• אנו צורכים פחות שומן רווי (למדו על החשיבות של שומן רווי)
• כתחליף לשומן רווי ממאכלים מזינים מעולם החי, שמני ירקות מהווים כ-20% מסך הקלוריות היומי של האזרח הממוצע באמריקה.
•  משנת 1909 ועד 1999 צריכת שמני הירקות באמריקה ובעולם עלתה ב-2000% (2).

לכן, אם אנחנו עוקבים אחרי הקווים המנחים של ארגוני הבריאות העולמיים, מפחיתים בשומן רווי ואוכלים יותר מזון מן הצומח, מדוע אחוזי המחלות הדלקתיות הכרוניות עולים בקצב מסחרר?

הפרדוקס הישראלי

הפרדוקס הישראלי יכול לשמש ככלי מעולה לחקר השאלה, האם שמן צמחי פוגע בבריאותנו? התזונה בארץ ישראל חופפת בצורה כמעט מושלמת ל המלצות "מומחי" התזונה בארה"ב. הדיאטה הישראלית דלה בשומן, בדגש על שומן רווי, וצריכת השמנים הצמחיים (שמלאים בחומצות שומן רב בלתי רוויות) גבוהה בה יותר ממדינות מערביות אחרות. ועדיין, אחוז מחלות הלב, סוכרת סוג 2, ומחלות מודרניות אחרות בישראל זהה לזה בארה"ב. בעוד שאחוז מקרי הסרטן, במיוחד בקרב נשים, גבוה יותר.

הדיסוננס בין אוכלוסייה שממלאת אחרי הנחיות תזונתיות עולמיות והסממנים הבריאותיים השליליים שהיא מציגה, הוביל חוקרים רבים להאמין שהבעיה היא הצריכה הגבוהה של אומגה 6 משמני צמחים (3). 

חומצה לינולאית בשמני צמחים

ברוב השמנים הצמחיים יש ריכוז גבוה של חומצת שומן בלתי רוויה מקבוצת אומגה 6 שנקראית חומצה לינולאית (4).

 ללא איזון של חומצות שומן בלתי רוויות אנטי דלקתיות מקבוצת אומגה ,3 חומצה לינולאית עלולה לגרום לדלקתיות כרונית מרובה ומחלות אוטואימוניות (5). 

מחלות אוטואימוניות מאופיינות בתגובת יתר של המערכת החיסונית הגורמת לנזק לרקמות בריאות. 

המחקרים הקליניים הבאים תומכים בהיפותזה שאומרת ששמנים צמחיים אינם בריאים לגוף האדם ומצביעים על כך שהם גורם מרכזי בעלייה של מחלות מודרניות כגון:

• סרטן
•  מחלות לב
• עקרות
• השמנת יתר
• הפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה
• הפרעות ניוון עצבי כמו אלצהיימר ופרקינסון

סרטן

מחקרים מראים ששמנים צמחיים גורמים לנזק חמצוני, נזק גנטי, ופוגעים בתפקוד המיטוכונדריה (6). באופן לא מקרי, גורמים אלו הם גורמים מרכזיים בהתפתחות תאים סרטניים. 

במחקר שנעשה בשנת 2009 על עכברים שהושתלו בהם גידולים סרטניים, העכברים חולקו לקבוצות, כאשר לכל קבוצה ניתנה תזונה עם אחוז גבוה של חומצת שומן שונה. העכברים שצרכו תזונה מרובת חומצה לינולאית פיתחה פי 4 יותר גרורות מאשר הקבוצות שניזונו מחומצות שומן חד בלתי רוויות, כמו אלה בשמן זית או חומצות שומן רוויות בבשר אדום. 

במחקר שנעשה בשנת 2010 נמצא שעכברים שניזונו משמן סויה שחומם בטיגון עמוק פיתחו פי 4 יותר גרורות סרטניות מאשר קבוצת עכברים שניזונה משמן לא מחומם.

עוד מחקר הראה שגידולים התפתחו כשעכברים צרכו 20% מהשומן שלהם בתצורת חומצה לינולאית, זכרו ששמן צמחי כרגע תופס נפח של כ-20% מהצריכה הקלורית הכללית של אזרח אמריקאי, לא רק 20% מכלל מהשומן שהוא צורך.

מחקר נוסף מ-2010 הוכיח שצריכה גבוהה של שמן תירס ללא שומן רווי מעודדת התפתחות של סרטן הערמונית.

באותו מחקר, נמצא שלא רק שהשמן הצמחי העלה את הסיכון להתפתחות סרטן בגוף, אלא אף שדיאטה מופחתת שומן לא הראתה הטבות בהפחתת הסיכון לסרטן כשהושוותה לדיאטה מרובת שומן רווי.

במחקר נוסף, משתתפים התחלקו לשתי קבוצות.

לקבוצה אחת העלו את אחוז השומן שהיא צורכת כשומן צמחי, ולקבוצה השנייה, קבוצת הביקורת, לא נעשה שינוי בצריכת השומן או במקורותיו.

 שתי הקבוצות צרכו אותה כמות כוללת של שומן.

באופן מדאיג, אבל בשלב זה כבר די צפוי, לקבוצה הראשונה היה צפי גבוה ב-82% למות מסרטן. למרות שהקבוצות חולקו באופן אקראי ובקבוצת הביקורת (הקבוצה השנייה) התגלו פי 2 יותר מעשנים כבדים, עדיין (למרות העישון) הסבירות לתמותה מסרטן הייתה נמוכה באופן משמעותי (7).

מחלות לב

במחקר נוסף שנעשה במינסוטה בשנת 2016 בנושא עורקי הלב, נמצא שמשתתפים שצרכו כמות גדולה יותר של שמן תירס ומרגרינה העלו את הסיכון שלהם להתקף לב ב-86%.

בנוסף, המחקר מצא שמשתתפים מעל גיל 65 היו בסיכון גבוה יותר לתמותה לאחר ארבע שנים. המחקר נועד לחקור את הדוגמה (dogma) התזונתית שמצביעה על כך שלהחליף שומן רווי מהחי כמו חמאה, חֵלֶב (Tallow) או בשרים שמנים בשמנים צמחיים, יפחית את הכולסטרול של המשתתפים וכתוצאה מכך גם יפחית את הסיכון למחלות לב.

באופן מעניין, למרות שלקבוצת השמנים הצמחיים הייתה רמת כולסטרול נמוכה יותר, הסיכון למוות מהתקף לב בקבוצה היה גבוה באופן משמעותי. 

דיכאון והפרעות קוגנטיביות

במחקר שנעשה בשנת 2020 על עכברים נמצא כי צריכת שמן סויה גורמת לדיסרגולציה (חוסר ויסות) גנטית שיכולה לגרום להפרעות נוירולוגיות כמו אוטיזם, אלצהיימר, חרדות ודיכאון.

באותו המחקר גם גילו שצריכת שמן סויה מורידה את רמת האוקסיטוצין שלנו, ההורמון שאחראי על אהבה. במילים אחרות, שמן סויה משבש את היכולת שלנו לאהוב ברמה הנוירוכימית.

המחקר מסתכם בהצהרה של המחבר: "אם יש דבר אחד שאני רוצה שאנשים ייקחו מהמחקר הזה, הוא זה: הפחיתו את הצריכה של שמן סויה".

בעוד מחקר שנעשה בשנת 2017, נמצא כי האפקטים הנוירולוגים השליליים של שמנים צמחיים לא מקושרים רק לשמן סויה. במחקר הוכח כי עכברים שצרכו 2 כפות של שמן קנולה ביום הראו זיכרון מופחת, יכולת למידה מופחתת ועלייה במשקל.

 החוקרים תיארו את הנזק כנזק נוירולוגי רב ודיווחו על פלאק (התקבצות חלבונים) שמקושר למחלת האלצהיימר.

במחקר שנעשה על קופים שניזונו מ"תזונה מערבית" שכללה שמן חריע (oil safflower) לקופים המדוכאים ביותר היה האחוז הגבוה ביותר של PUFA (חומצות שומן רב בלתי רוויות) בדם. יותר PUFA, יותר דיכאון. רואים את הדפוס?

שמן צמחי פוגע בפוריות

מכיוון ששמנים צמחיים גורמים להפרעות גנטיות ודלקתיות, זה לא מפתיע שהם גם פוגעים בפוריות. מחקר שנעשה בשנת 2020 בדק את ההשפעה של דיאטה מרובה ב-PUFA משמן צמחי על עכברים צעירים.

המחקר הראה כי צריכה מרובה של PUFA משמן צמחי בשלבי ההתפתחות המוקדמים יוצרים נזק בלתי הפיך לאשכים ונזק לזרע לטווח הארוך.

למרות שכותבי המחקר מכנים אותו מחקר "דיאטת שומן גבוה" מול "דיאטה מאוזנת", הם גם מצאו שלשומן רווי יש רק השפעות חיוביות על פוריות והוא נאגר אך ורק בבלוטות המין של חיות פוריות. 

מטרת המחקר הייתה לבדוק את ההשפעה של דיאטה מרובה ב-PUFA משמן צמחי לטווח ארוך בשלבים המוקדמים של ההתפתחות, אך אין שום דבר במחקר שמונע את אותה תוצאה גם אצל יצורים בוגרים הניזונים מדיאטה מרובה ב-PUFA.

בנוסף, מומחי מטבוליזם טוענים שאין סיבה שהממצאים של המחקר הנ"ל יהיו תקפים רק לגבי זכרים, PUFA נאגרות בשחלות, באופן דומה לזה שבאשכים.

השמנה

שומן הוא לא תמיד דבר רע. למעשה, התפתחנו לאגור אנרגיה בתאי השומן שלנו למקרים בהם אנחנו צריכים אותה.

אבל מפני שחומצות שומן רב בלתי רוויות (PUFA) הן לא יציבות, מחמצנות ומקדמות דלקתיות, אגירת שומן רב שמקורו מליפידים (מולקולות מסיסות בשמן) של PUFA היא גורם מרכזי להרבה מחלות.

מחקרים מראים שחומצות שומן רב בלתי רוויות נאגרות כשומן בגוף במהירות רבה.

במחקר על עכברים, חולקו שתי קבוצות שניזונות מכמות זהה של חלבון, פחמימות, שומן וסך קלורי כולל. השינוי היחיד היה מקור השומן.

קבוצת העכברים שצרכה את השומן שלה ממקור שמן חריע העלתה 12.3% במשקל גוף כולל בהשוואה לעכברים שצרכו שומנים מסורתיים אחרים.

במחקר אחר, ארנבים חולקו לשלוש קבוצות. שלוש הקבוצות ניזונו מאותו המזון, ההבדל היחיד היה – לכמה חום נחשף השמן הצמחי שהארנבים צרכו.

הקבוצה הראשונה ניזונה משמן צמחי לא מחומם, הקבוצה השנייה ניזונה משמן שחומם פעם אחת, הקבוצה השלישית ניזונה משמן שחומם מספר פעמים.

הקבוצה שצרכה את שמן הירקות שחומם רק פעם אחת עלתה 6% יותר משקל מהקבוצה שצרכה שמן לא מחומם.

הקבוצה שצרכה את שמן הירקות שחומם מספר פעמים עלתה 45% יותר במשקל.

למרות שהמחקר נעשה על חיות, הוא עדיין יכול לגרום לכם לחשוב פעמיים לפני שאתם מזמינים מזון שעבר טיגון עמוק. 

אז האם שמן צמחי פוגע בנו? שורה תחתונה

כשלוקחים בחשבון את הניסויים, העדויות ההיסטוריות והמחקרים ההתערבותיים, רוב העדויות מצביעות על כך שהתשובה היא כן. שמן צמחי פוגע בנו.

כפי שהוכח במחקרים רבים, נמצא כי שמן צמחי גורם לדלקתיות ומשבש את אותות ההורמונים שלנו בצורה שגורמת להגדלת הסיכון לסבול ממחלות כמו סרטן, מוות מכל הסיבות, מחלות לב, דיכאון, הפרעות ניוון עצבי כמו אלצהיימר, דמנציה ופרקינסון, פגיעה בפוריות, השמנת יתר ועוד.

סביר להניח שיש עוד גורמים רבים בחברה המודרנית שגורמים לעלייה במקרי המחלות הדלקתיות ובעקבות כך להגדלה בשיעורי התמותה בעולם. אבל לפי הנתונים שברשותנו, בכל הנוגע להחלטות בנושא אורח חיים שמשפיעות על אחוזי התמותה, רק השמנת יתר חולנית ועישון כבד קטלניים יותר מצריכת שמנים צמחיים.

אז כמה אנשים צריכים למות כדי שנפסיק את הדמוניזציה של שומן רווי וכולסטרול שהחלה בשנות השישים, ונעביר אותה לשומן מהצומח שפוגע בבריאותנו ומגדיל את שיעורי התמותה בעולם?

הגיע הזמן לחזור לצרוך מוצרים שמופקים מחיות בריאות שגדלו בצורה טבעית וחופשית, וגרמו לגוף ולמוח שלנו להתפתח באלפי השנים האחרונות, ולא משומן צמחי שמהווה את אחת הרעות החולות ביותר שיש בחברה המערבית.